340

DropWord III: מילת פתיח בספרי קודש

שימו לב, הרכישה של הסקריפט מתבצעת באתר היצרן, ולא באתר InDesign.tips 

הסקריפט Dropword III הוא גרסה חדשה ומשוכללת לסקריפט הפופולרי DropWord. הסקריפט נועד לתת מענה למעמדי ספרי קודש באינדיזיין שמחפשים את הדרך הנוחה והיעילה ליצירת חלון מתחת למילה הראשונה בפסקאות טקסט רץ במסמכים ארוכים.

ספר עם פסקאות עם מילות פתיח וחלון

Dropword III משתמש בשיטה ייחודית שנועדה לפתור את הבעיות הקיימות בשתי השיטות הנפוצות האחרות ליצירת חלון באינדיזיין.

בנוסף, התוסף מגיע עם פיצ’רים רבים החיוניים לכל מעמד ספרי קודש:

    • אפשרות לקבוע את רוחב ההזחה של השורה השנייה (השורה בה נמצא החלון), לפי מספר המילים בשורה הראשונה של הפסקה.
    • הגדרת סגנון תו למילת הפתיח של הפסקה.
    • אפשרות להגדיר שבפסקה בעלת שתים או שלש שורות (וכמובן בעלת שורה אחת) בלבד לא יהיה חלון.
    • אפשרות הפעלת הסקריפט על כל המסמך, על הטקסט הנבחר בלבד, או על כל הכתבה הנוכחית.
    • אפשרות ביטול פעולת הסקריפט ב-undo אחד!
    • הפעלה לפי סגנונות פסקה! זה אומר שאפשר להגדיר הגדרות שונות למילת הפתיח בכל סגנון פסקה (לדוגמה, שסגנון X ישתמש בסגנון תו A עבור מילת הפתיח, בעוד שסגנון Y ישתמש בסגנון התו B; וכך גם כל שאר ההגדרות).
    • כל הגדרות הסקריפט נשמרות יחד עם המסמך המקורי, כך שאין צורך להגדיר את כולם כל פעם שפותחים את המסמך.

מדריך קצר למשתמש

את ממשק הסקריפט אפשר להציג בגרסה אנגלית ובגרסה עברית. ברירת המחדל היא אנגלית. כדי להציג את הממשק בעברית, יש להוסיף את האותיות Heb (שימו לב לאיית את זה בדיוק כך, עם H גדולה והשאר אותיות קטנות) לשם הקובץ של הסקריפט, לפני הנקודה האחרונה, לדוגמה: DropwordIIIHeb.jsxbin. הוספת המילה Heb תגרום לממשק להופיע בעברית בפעם הבאה שנפעיל את הסקריפט.

הסבר כל האופציות בחלונית הסקריפט

(המספרים למטה מתייחסים למספרים בעיגולים האדומים בצילום המסך למעלה)

1. הרצת הסקריפט על מסמך שלם

2. הרצת הסקריפט על טקסט נבחר בלבד

3. ו־4. ניתן להפעיל את הסקריפט שיעבוד בהתאם להגדרות ייחודיות עבור כל סגנון פסקה (3) או באופן גורף (4) עם אותן ההגדרות, על כל הטקסט הנבחר (או על כל המסמך). על־ידי לחיצה על התווית המתאימה, ייפתחו ההגדרות המתאימות לכל סוג פעולה. ההגדרות בשתי המקרים זהות לחלוטין, למעט אופציה 5 (תפריט סגנונות הפסקה) שאינו מופיע כשמפעילים לפי ברירת המחדל.

5. כשמפעילים את התוסף “לפי סגנון פסקה”, כאן בוחרים את סגנון הפסקה שאת הגדרות החלון שלו נרצה לשנות. לאחר בחירת סגנון פסקה, שאר ההגדרות בחלון משתנות בהתאם.

הערה: לפעמים אפשר לראות בתפריט ריבוע ו/או סימן V ליד שמם של סגנונות פסקה מסויימים. סגנונות שלידן מופיע סימון כזה, הם סגנונות שמוגדר להם חלון. אם נגדיר “לדלג” או “להסיר חלונות” מהסגנון בתפריט 6,  הריבוע ייעלם.

6. בתפריט זה נקבע אורך ההזחה בשורה השנייה לפי מספר המילים שבשורה הראשונה. לדוגמה, אם מגדירים 2 הסקריפט יוסיף הזחה שתקביל לשתי המילים הראשונות בשורה הראשונה של הפסקה. כשמפעילים את הסקריפט לפי סגנונות פסקה, אפשר לבחור מספר מילים שונה עבור כל סגנון (למשל, ייתכן שבחלק מהסגנונות נרצה חלון ברוחב שתי מילים, כאשר בסגנונות פסקה אחרות נרצה להגדיר רוחב של מילה אחת בלבד). כשמפעילים את הסקריפט “לפי ברירות מחדל” מה שנבחר בתפריט זה יתייחס לכל הפסקאות הנבחרות באופן גורף.

כמו־כן, אפשר כאן להגדיר שהסקריפט ידלג על סגנון פסקה מסויים (זאת אומרת, לא יתייחס אליו כלל), או שהסקריפט יסיר מכל הטקסט עם סגנון זה את מילת הפתיח. הערה: הסקריפט יסיר רק את החלון, אך לא את סגנון התו המיוחד שקבענו עבור מילות פתיח. כדי להסיר את סגנון התו, יש להפעיל את האופציות המתאימות באינדיזיין עצמה.

7. אם נרצה שהסקריפט יחיל סגנון תו מיוחד על מילת הפתיח, נגדיר זאת כאן. חוץ מהנוחות, אין יתרון בשימוש באופציה זו לעומת האופציות המובנות באינדיזיין להחלת סגנון תו על מילה מסויימת (לדוגמה על־ידי חפש/החלף, או סגנונות מקוננים וכו’).

8. בפסקה בעלת מספר שורות מצומצם, בדרך־כלל אין מחילים חלון. בתפריט זה אפשר להגדיר בכמה שורות בדיוק מדובר (1, 2, או 3). לדוגמה, אם נגדיר 3, חלון ייוצר רק במידה ויש לפסקה 4 שורות ומעלה. גם כאן, כשמפעילים את הסקריפט לפי סגנונות פסקה, אפשר לבחור מספר שונה עבור כל סגנון פסקה. לעומת זאת, כשמפעילים את הסקריפט “לפי ברירות מחדל”, מה שנבחר בתפריט זה יתייחס לכל הפסקאות הנבחרות באופן גורף.

טיפ חשוב: אם נרשה לסקריפט לייצר חלון בפסקה בת 2 שורות, הסקריפט פועל באופן קצת שונה בפסקאות אלו, במקרה שהגדרנו שהשורה האחרונה (ובפסקה כזאת, הרי שמדובר בשורה השנייה) תמורכז (מה שנקרא באינדיזיין “justify center”). במקרה זה, אם השורה האחרונה (השורה השנייה) מגיעה עד למתחת לחלון שיווצר, הסקריפט מיישר את השורה האחרונה לימין ורק אז מוסיף את החלון. אבל אם השורה האחרונה לא מגיעה עד אזור החלון, הסקריפט לא יוסיף חלון כלל לפסקה זו (כי אין בו צורך במקרה זה). כמובן שאם הטקסט משתנה, הסקריפט ידע להחזיר את היישור של השורה האחרונה למרכז אם כך מוגדר בסגנון הפסקה של הפסקה. נשמע מסורבל, אבל התוצאות היפות מדברות בעד עצמן!

9. לחיצה על כפתור זה תפעיל את הסקריפט לפי הגדרות ברירת המחדל שקבענו.

10. לחיצה על כפתור זה תפעיל את הסקריפט לפי ההגדרות הפרטניות שהגדרנו עבור כל סגנון פסקה.

11. לחיצה על כפתור זה תסיר את החלונות מכל הטקסט הנבחר או מכל המסמך, בהתאמה לבחירתנו באופציות 1 ו־2. הערה: הסקריפט יסיר רק את החלון, אך לא את סגנון התו המיוחד שקבענו עבור מילות פתיח. כדי להסיר את סגנון התו, יש להפעיל את האופציות המתאימות באינדיזיין עצמה.

12. לחיצה על כפתור זה תשמור את כל ההגדרות שבחרנו, וחלון הסקריפט ייסגר ללא הפעלת הסקריפט על הטקסט הנבחר.

13. כפתור יציאה מהסקריפט ללא שמירת ההגדרות.

טיפ לסוגריים: כדי שנוסחת ה-GREP להקטנת סוגריים תעבוד גם במקרה שתוכן הסוגריים עובר מהשורה הראשונה לשנייה (שאז ה-GREP הרגיל לא עובד כי הוא נעצר כשהוא מגיע לשבירת השורה והטאב) יש להשתמש בנוסחאות אלו (הראשונה עבור סוגריים עגולים והשנייה עבור מרובעים):

\([^\)]+?\)
\[[^\]]+?\)

מה לא טוב בסקריפטים הישנים (כולל Dropword II)?

למה עוד סקריפט? הרי ישנם כמה וכמה שעושים את אותו הדבר, חלקם בתשלום, וחלקם אף בחינם!

התשובה: מרבית הסקריפטים הקיימים עובדים באחת מ-2 שיטות: (1) יצירת חלון מתחת למילה הראשונה על־ידי השחלת אובייקט מעוגן בשורה הראשונה של הטקסט, או (2) יצירת חלון מתחת לשורה הראשונה על־ידי השימוש בפונקציה המובנית באינדיזיין ליצירת אותיות מוגדלות (drop caps).

כל מעמד שהתנסה באחת מהשיטות האלו מגלה מהר מאוד שלשתיהן מגרעות גדולות שהופכות עבודת עימוד נעימה לסיוט!

(1) המגרעות של שיטת האובייקט המעוגן

הבעיה הרצינית ביותר בשיטת האובייקט המעוגן היא האיטיות! השיטה הזו מכבידה מאוד על אינדיזיין. בקבצים גדולים, ואפילו לא גדולים במיוחד, התוכנה נתקעת. אובייקט מעוגן קטן עם דחיית טקסט בתחילת כל פסקה תוקע את אינדיזיין עד־כדי אי־יכולת לעבוד על הקובץ. אין פתרון לבעיה הזאת, ולכן רוב המעמדים כמדומני עברו לשיטת עבודה המבוססת על פונקציית ה־drop caps (ואמנם גרסה 2 של הסקריפט הנוכחי עבד בשיטה זו).

למעשה ישנה בעיה נוספת בשיטת האובייקט המעוגן: באג באינדיזיין גורם לאובייקט מעוגן לבטל את האפשרות ליישור אנכי של הטקסט בתיבות. הרבה מעמדים רוצים שהשורה האחרונה תתאים בדיוק עם השוליים התחתונות של תיבת הטקסט ומשתמשים ביישור אנכי כדי להשיג תוצאה זו, אך ברגע שמוסיפים אפילו אובייקט מעוגן אחד ליצירת חלון היישור האנכי של התיבה מפסיקה לעבוד.

הנה אילוסטרציה. לפני הוספת אובייקט מעוגן, הכל מיושר אנכית כמו שצריך להיות:

ברגע שמוסיפים את האובייקט המעוגן לצורך הזחת הטקסט בשורה הראשונה, היישור משתבש עקב באג באינדיזיין (האובייקט מודגש באדום):

לסיכום:

  • איטיות עד־כדי קריסת התוכנה
  • באג שהורס את היישור האנכי של התיבה.

(2) המגרעות של שיטת ה־drop caps (אותיות מוגדלות)

לכאורה מה יכול להיות לא טוב בשיטה המבוססת על פונקציה מובנית באינדיזיין? כל שעל הסקריפט לעשות הוא לשנות את מספר האותיות המוגדלות בתחילת כל פסקה כדי להתאים אותו לאורך המילה הראשונה ולתת לאינדיזיין לעשות את השאר. כך גם הייתה המחשבה בעת כתיבת הסקריפט Dropword II. אך המציאות מוכיחה אחרת. המגרעות של שיטה זו פחות גסות משל השיטה הקודמת, אך בסופו של דבר הן קיימות ועשויות לגרום לייאוש.

ראשית, בשיטה זו יש להחיל סגנון תו מיוחד שיקטין את המילה הראשונה שאינדיזיין הגדילה וגם יקפיץ אותה למעלה שתשב על השורה הראשונה בפסקה. קצת מעצבן לעבוד ככה. אבל מה שיותר גרוע זה מצב שרוצים חלון בן שתי מילים כאשר למילה הראשונה פירמוט שונה מהמילה השנייה. זה קורה הרבה בפסקאות ממוספרות שבהם המילה הראשונה היא מספר הסעיף (שאמור להיות קטן ולא מודגש) והמילה השנייה בלבד היא בעצם מילת הפתיח המודגשת וקצת מוגדלת. מסורבל להגיד לאינדיזיין לפרמט בצורה כזו כשמשתמשים בשיטת ה־drop cap. הנה דוגמה:

בעיה נוספת בשיטה זו היא בעיית הרווח שאחרי מילת הפתיח. באג מעצבן באינדיזיין גורם לרווח אחרי מילת הפתיח להיות אחיד בכל הפסקאות ולא מתאים לשאר הרווחים בשורה:

שוב, קשה מאוד להתגבר על זה, וכשמנסים למשל להוסיף עוד רווח (רווח כפול, כמו בתמונה למטה) נתקעים בעוד באג מוזר באינדיזיין: הטקסט פשוט מרחף לו, במקרה זה, מחוץ לתיבת הטקסט!

ולבסוף, גם השיטה זו הורסת את היישור האנכי של התיבה. בשימוש בפונקציית ה-drop cap, שתי השורות הראשונות של הפסקה לעולם תצמדנה זו לזו גם כאשר שאר השורות מרווחות יותר בגלל היישור האנכי, מה שגורם למראה די מכוער של העמוד:

לסיכום

  • סרבול העבודה בשיטה זו
  • רווח אחרי מילת הפתיח שאינו תואם את שאר השורה
  • ושוב באג שמקלקל את מראה העמוד אם משתמשים ביישור אנכי.

אז מה הפתרון?

השיטה המתקדמת שפותרת את כל הבעיות: שיטת “הרווח הגמיש”!

להתגבר על כל הבעיות הנזכרות לעיל, פותחה השיטה שפותרת את כל הבעיות לעיל. ככה זה אמור להיות:

מדובר בשיטת “הרווח הגמיש”. הרעיון פשוט: הוספת שבירת שורה ידנית בסוף השורה הראשונה של הפסקה, ואחריה, בתחילת השורה השנייה, הוספת טאב (tab) שגודלו ישתנה כדי להתאים בדיוק למילה שמעליה בשורה הראשונה! כאן רואים את התווים הנסתרים והטאב הגמיש:

אם הטקסט משתנה, כל שיש לעשות הוא להפעיל את הסקריפט מחדש על אותה פסקה, והוא מעדכן לבד את הפרמטרים כדי שיתאימו לשינויים שחלו.

וכך נולד הסקריפט Dropword III.

שיטה חדשה זו פותרת את כל הבעיות שהוזכרו לעיל:

  • היא לא מכבידה כלל על אינדיזיין.
  • היא לא מפריעה לפונקציה של יישור אנכי של התיבה.
  • היא שיטה מאוד נוחה כי גם אם נרצה לתת הדגשה למילה הראשונה, אין צורך ליצור סגנון תו מוזר שמקטין את הטקסט ומקפיצו אל על! אפשר פשוט ליצור סגנון תו רגיל ונורמלי להדגיש את המילה הראשונה.
  • היא מאפשרת בקלות ליצור סגנונות שונים למילת הפתיח הראשונה והשנייה.
  • היא לא גורמת לבעיות בגודל הרווח שבא אחרי מילת הפתיח.
  • בקיצור: מבחינת אינדיזיין מדובר בטקסט רגיל לכל דבר, ועם זה, בכל זאת, אינדיזיין יודעת להסתדר!

רכישה מקוונת של הסקריפט

הסקריפט נבנה על־ידי חברת ID-Extras וזמין לרכישה באתר שלהם

למעבר לרכישת הסקריפט

ומה הלקוחות מספרים?

כתיבת חוות דעת
שם מלא *
כוכבים *
כמה מילים על המוצר *

מוצרים נוספים שיכולים לעניין אותך

קובץ אינדיזיין – “שיר השירים” מוכן לעימוד

 150

קובץ קריאת התורה לשני וחמישי – מוכן לעימוד

 400 480

קובץ ברכת המזון מוכן לעימוד

 90

קובץ אינדיזיין – “מגילת רות” מוכן לעימוד

 350

אל תפספסו טיפים חדשים

הירשמו לניוזלטר וכך תקבלו התראה במייל בכל פעם שיעלה טיפ חדש